צפי להרעת תנאים בביטוח סיעודי של הקופות

לכל מי שמעסיק עובד זר ישירות (דרך לשכה פרטית) או דרך חברת סיעוד יש לוודא שהעובד זר מקבל את כל זכויותיו כי רובם (הותיקים)יודעים את זכויותהם והם מסתיעים ב"קו לעובד אפילו שהם חזרו למדינתם)
דוגמא:
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואחיו חוייבו לשלם כמאה אלף ש"ח לעובד זר מסרי לנקה שטיפל באביהם - זאת לאחר שבן גביר בעצמו דרש מהעובד 100 אלף ש"ח.
https://www.haaretz.co.il/news/law/2023-07-02/ty-article/.premium/00000189-0169-d0cb-a98f-0f799e240000

https://www.kipa.co.il/חדשות/1161042-0/

@|OzNewman70
מה שאתה כותב על הנקודות (רמת ה-ADL) מחזק את מה שכתבתי. ישראלים לא רוצים לעשות את העבודה הקשה, אז עובדים זרים עושים אותה.

ההשוואה בשכר במזרח התיכון בעיני רלוונטי רק אם משווים את השכר לצד יוקר המחייה, כלומר כמה הכסף שווה בפועל. שכר נמוך יותר במדינה אחרת אולי שווה יותר בסופר, או בהוצאות דיור, בתשלום השכירות. כמה כסף נשאר לבן אדם בסוף החודש זה מה שקובע.

אם הלשכות הן המרוויחות מהעניין, אז כדאי לפנות את הכעס כלפיהם ולא כלפי העובדים הזרים. זה כמו לכעוס על המורים או על הקופאיות בסופר שהן רוצות שכר הוגן ותנאים טובים (או מינימאליית בחלק מהמקרים). כשהייתה כתבה על התנאים ברשת ויקטורי, לא ראיתי שאנשים מאשימים את הקופאיות, אלה את הסופר שהוא האחראי. מדוע עם העובדים הזרים זה שונה?

אל תערבב בין עובד סיעודי ישראלי שרובם עובדים דרך ביטוח לאומי חברות סיעוד (לפי שעות) ובד"כ החולה הסיעודי עם ADL נמוך לבין עובד סיעודי זר שמקבל חולה סיעודי עם ADL גבוהה יותר (מעל 4.5 נקודות)
(אומנם עובד קשה יותר) אבל מקבל מקבל שכר ותנאים סוציאלים שהם הגבוהים במזרח התיכון כולל מדינות המפרץ

המרוויחים הגדולים זה הלשכות הפרטיות המיבאות את העובדים הזרים (תשאל את אישתו של השר ישראל כץ )

@|OzNewman70
אני לא מכיר את התחום הזה ואני לא מבין חלק מהנקודות שהעלאת. אני לא יודע על איזה חובות אתה מדבר וגם לא הבנתי האם עובד זר משלם או לא משלם פנסיה.
אם תוכל להרחיב בעניין ההפסקות אולי אראה את ההגיון להציג הפסקות כמשהו שמוגזם לבקש. מזכיר לי שלפני הרבה שנים אבא שלי סיפר לי שבמפעל בזוגלובק העובדים היו צריכים להעביר כרטיס יציאה כשהם הלכו לשירותים וזה זמן שנוכה להם מהשכר.

בכל אופן, אם העובדים הזרים "מנצלים" את המצב, במקום להפנות את האצבע המאשימה אליהם, אפשר להפנות את האצבע המאשימה לישראלים שלא רוצים לעשות את העבודה הזו. אולי אני טועה, אך לדעתי כל ישראלי שירצה לעבוד באותו שכר ותנאים כמו עובד זר, יוכלו למצוא עבודה כעוזר לקשיש.
יש עוד עבודות שישראלים לא רוצים לעשות והמגזר הערבי תפס נתח נכבד מהמשרות האלה. אולי בעתיד כשנתקשר להוט, יענה לנו הודי בהודו שמדבר עברית.

כמו כן, 7,500 שקל זה לא הרבה ולא ממש מספיק למחייה. אם צריך לשלם שכירות, הוצאות, אוכל וכדומה, הסכום הזה נעלם מהר. זה שקיים שכר "מינימום" לא אומר שהוא מספיק בשביל להתקיים. יש סיבה שאחוז כל כך גבוה מהאוכלוסיה מתחת לקו העוני. המינימום לא מספיק למרבית האנשים. במצב כיום, איזו משפחה עם שני משכורות מינימום תוכל לקנות אי פעם דירה לחיות בה? שלא לדבר על מצב שרק אחד מבני הזוג עובד או שהאדם גר לבד.

למען הסר ספק, איני אומר שישראלים צריכים לעשות את העבודות האלה. שכל אחד יעשה מה שנראה לו. איפה שיש ביקוש, ימצאו מישהו שיסכים לעשות את העבודה. אם לא תושב מהמדינה, אז עובד זר.

העובדים הזרים (החדשיםשעדיין לא למדו את זכויותהם ויש להם חוב להחזיר הם המנוצלים) הוותיקים כבר למדו את זכויותהם ויש להם הרבה דרישות כולל הפסקות ומזון (לעיתים יותר יקר מהסיעודי) והשכר שלהם כבר מעל 7500 שח', הגבוהה ביותר במזרח התיכון.
למה עובד זר שבא לתקופה ממוצעת של 5 שנים צריך לשלם פנסיה ?

@|OzNewman70
בנוגע למצב, חבל.

בנוגע למשפט האחרון על העובדים הזרים. העבודה שלהם קשה פיזית ופסיכולוגית וזו עבודה שישראלים לא רוצים לעשות, או לפחות לא רוצים לעשות בשכר שמקבלים העובדים הזרים.
לא צריך להיות קשר בין הזכות שלהם לשכר הגון, ולתנאים שהם זכאיים אליהם, לבין מה שהגופים הפרטיים/ הממשלתיים עושים עם הפוליסות שלנו.

אני בעד שיותר אנשים שצריכים עזרה, יוכלו לקבל אותה, אך לא על חשבון העובדים במעמד הנמוך והשכר שלהם.