מועצת החלב ומלחמתה בייבוא

קוזה נוסטרה באנדרסטייטמנט
זה ממש ארגון טרור .
ז'דאנוביזם הפחדתי במיטבו
נראה לי המשרדים שלהם בפיונגיאנג .

https://www.themarker.com/consumer/2023-10-04/ty-article/.premium/0000018a-fa62-df89-a7bb-fe6b61af0000

מה עומד מאחורי הדיווח על "רכיבים בעייתים" בחלב מפולין - ולמה אין צורך לחשוש?
דיווח בגלי צה"ל על "רכיבים בעייתיים" בחלב שמייבאת רשת רמי לוי מפולין עורר חששות בקרב צרכנים ■ הבדיקה מצאה רמת גבוהה של "תאים סומטיים" בחלב - אולם הדבר לא מהווה סכנה בריאותית ■ מדוע אם כן ענף החלב עושה מאמצים גדולים לפרסם את הנתון הזה?

אתמול (ג') פורסם בגלי צה"ל כי "גורמים בענף החלב ביצעו בדיקה לחלב המיובא מפולין: על פי ממצאים ראשוניים, נמצאו בו רכיבים שעלולים להצביע על כך שלפרות יש דלקת". בדיווח לא פורט מה היו הרכיבים שנמצאו ולמה הם עלולים להצביע על כך שהפרות סובלות מדלקת. גולשים רבים תהו אם יש סיבה לדאגה.

הבדיקה שעליה נסמך הדיווח הגיעה לידי TheMarker. בבדיקה שבוצעה לפני מספר שבועות נדגם בקבוק חלב מתוצרת מלקוביטה (Mlekovita) - אחת המחלבות הגדולות בפולין, שרמי לוי מייבא את תוצרתה לישראל דרך אדום גרופ. כמו כן נדגם בקבוק חלב של תנובה. בבדיקה נמצא כי רמת התאים הסומטיים בחלב מפולין הייתה כ-300 אלף למ"ל, לעומת כ-100 אלף תאים בחלב של תנובה.
אבל מה הם תאים סומטיים, והאם הימצאות מספר גבוה שלהם בחלב היא סימן מדאיג? "תאים סומטיים הם תאים שמייצרת הפרה בזמן שיש חיכוך בתוך העטין. חיכוך יכול להיווצר מדלקת, והתאים שומרים על העטין", מסביר בשיחה עם TheMarker אחד מהמומחים לתחום בריאות הפרה, שהעדיף שלא להזדהות.

לדבריו, "התאים הסומטיים משפיעים רק על אורך חיי המדף של החלב, ולא על הבריאות. גם ערכים גבוהים מאוד אינם מסוכנים לצריכה. הגורמים למחלות הם וירוסים וחיידקים שעלולים להימצא בחלב, אבל תהליך הפיסטור הורס אותם, ולכן אין שום חשש". גם במשרד הבריאות מיהרו אמש להרגיע: "לפי תוצאות הבדיקות, יש ערך גבוה יחסית של תאים סומטיים, אולם היות שמדובר בחלב מפוסטר אין לכך השלכה על בטיחות המוצר".
מועצת החלב יצאה בעשור האחרון במבצע נרחב להורדת הערכים של התאים הסומטיים בחלב המשווק בישראל. המועצה קבעה שחלב עם מעל ל-400 אלף תאים למ"ל לא יתקבל על ידי המחלבות. כלומר, אפילו לפי הסטנדרט הזה של המועצה, החלב המיובא עומד בתנאים הנדרשים ויכול לשמש לייצור וצריכה בישראל.
יתרה מכך, באדום גרופ שמייבאת את החלב לישראל טוענים כי כל משלוח חלב שיוצא מפולין עובר בדיקות דומות על ידי מלקוביטה, וכי בבדיקות שהועברו לידי אדום גרופ נמצאו ערכי תאים סומטיים דומים לאלו שמקובלים בישראל - כ-220 אלף תאים למ"ל. לטענת אדום גרופ, בדיקה מדגמית של בקבוק בודד אינה מלמדת על איכות כל החלב המיובא.

גם בחלק מהבדיקות שבוצעו בחלב שמקורו בישראל אותרו תאים סומטיים ברמה גבוהה מהממוצע. כך למשל, בממוצע ספירת התאים הסומטיים לשנת 2010, נמצאו ב-70% מהבדיקות עד 220 אלף תאים סומטיים למ"ל. ב-24.7% מהבדיקות נמצאו 220 עד 280 אלף תאים סומטיים למ"ל, וב-5.3% מהמקרים נמצאו מעל 280 אלף תאים סומטיים למ"ל.

אם אין שום השלכה בריאותית משמעותית, מדוע ענף החלב עושה מאמצים גדולים לפרסם את הנתון הזה? התשובה לכך טמונה בעיקר ביעילות המשק. מכיוון שאורך חיי המדף מושפע מכמות התאים הסומטיים בחלב, המחלבות מעוניינות בהימצאות כמה שפחות תאים בחלב על מנת לאפשר חיי מדף ארוכים יותר. הרפתנים מצידם מעוניינים בכמה שפחות תאים, מכיוון שתאים סומטיים מצביעים על דלקת בעטין, וערכים גבוהים של תאים כאלה מורידים את תנובת החלב שהפרה תיתן לאורך זמן.