מעניין

לא טענתי שאין לנו כלים בשביל לאזן מעט את המשוואה.
ועדיין, ההנחה שבאמצעות אתרי ידע כגון KIPA או KKK וכדומה, תפיסת המוצר והשוק הינה נכונה היא יומרה. היא עוזרת לנו לקבל את ההחלטות בצורה יותר מושכלת נכון וחשוב לזכור שמה שקיים באתר ידוע למוכרים באותה מידה. המודלים מתייחסים גם לזה ושואפים לגלות על מה אנחנו הסתכלנו באותם אתרים וככה הם יודעים יותר טוב כיצד לשנות את המחיר לטובתם.
זו מלכודת מטריקס: בסרט מתוארת תוכנת-על מנהלת (הארכיטקט) ששואפת לסדר ותוכנת תחתית ששואפת להוציא מאיזון ולהתעלות מעבר לחוקים (האורקל). ביחד התוכנות גרמו לכך שכל תופעה חריגה תקבל מענה עד לחריגה הכי קיצונית בה יש להשמיד את המאגר האנושי ולאפשר לה להתחיל מחדש. בצורה כזו גם אם אתה חריג כי חיפשת טוב יותר ואחרת מחירים טובים דרך היסטוריה ועוד כלים אתה עדיין במערכת. אתה עדיין עוזר לה לייצר מחיר פחות טוב לך בכך שאתה מאפשר לה לדעת מה אתה מחפש. לא חשבת שהאתרים האלו בחינם כי יש קהילה בסגנון שגל הקים נכון?

אני לא טוען לערך מוסף של המידע הזה בכתבה רק לכך שהנאמר בה מתאר את המציאות.
כמה מדריכי מחירים ניתנו באתר? על כך שלפני כל תקופת סיילים המחירים עולים בכדי לגרות יותר את חוש הקנייה והצייד שלנו? על זה שתמיד צריך לבדוק את המחיר לאורך כל השנה בשביל להבין את שווי המוצר וההוזלה?
לגבי נושא המעקב ורישום ההרגלים, בארץ הקניות שלנו מפוזרות יותר על פני מקורות קנייה מאשר במקומות אחרים. בארצות גדולות רוב האנשים מחפשים מקור אחד להכל ואז היכולת לנעול את הלקוח להשתמש במקור קנייה אחד שווה המון כסף ומאמץ. בכל מקרה הדוגמא הטובה למשחקי הקנייה האלו היא בשירותי האינטרנט לבית ותקשורת. אין מחיר אחיד ברור וקשה להשוות את המחיר כי זה תלוי בהתנהלות שלו מול המוכר.

זה נכון.
בהפשטה גדולה, מחלקים את העולם ללקוחות הרואים לטווח קצר ואלו הרואים לטווח ארוך. אלו שמסתכלים בטווח הקצר, בודקים מחירים עכשיו ומייד קונים. אלו שלטווח ארוך מחכים להזדמנות למחיר מספיק משתלם לטעמם. בכללי הבעיה היא כזו: המטרה הינה לקבל רווח מקסימלי. ישנו מחיר גבוה ללקוחות קצרי טווח ומחיר נמוך ומשתלם ללקוחות ארוכי טווח. השאלה היא להביא לאופטימום את כמות הלקוחות קצרי הטווח שישלמו את המחיר הזה ובד בבד גם למכור כמה שיותר במחיר הנמוך ללקוחות ארוכי הטווח.

אחד מהפתרונות שכולנו מכירים זה קופונים שניתנים בתירוצים שונים.
פתרון אחר, זה מבצעי בזק ופרימיום.
זה תחום מורכב מאוד ומתסכל לקונה הפשוט ועדיין אלו השיקולים שמניעים את התמחור מבצעים קופונים ושאר השיקולים שלנו בביצוע קניה...

פרופסור בתחת שלי. לא צריך תואר בשביל להבין שכל מה שרשום שם זה גיבוב של שטויות.
הוא פשוט לקח רעיון מסויים (פרסומות לפי חיפושים וגלישה) והפך את זה למשהו הזוי.

איפה זה מתבטא?
מתי זה קורה?
איך זה שכולנו כאן מפרסמים מוצרים במחירים מסוימים ולא "קופצים" לנו המחירים פתאום בגלל הפרופיל שלנו?
יצא לי לשמוע שעושים את זה עם טיסות, בדקתי ולא מצאתי הוכחה לכך.